ניוזלטר מספר 2

"שאילת שאלות עוצמה"

31.01.17, ד' בשבט התשע"ז

השבוע יצא לי ללמד בקורס אימון שאני מעבירה, את אמנות שאילת השאלות.

מאז היוולדנו, עוד כתינוקות רכים, אנחנו סקרנים ביחס לעולם הסובב אותנו, ביחס לתופעות טבע, רעשים, אנשים ועוד.

כילדים אנחנו מרבים לשאול שאלות, שאלות הנובעות מהתבוננות באותו רגע נתון באדם או בתופעה. בשלב מסויים בחיינו, אחרי שעברנו מערכות לימוד כאלה ואחרות, אנחנו מאבדים קצת מהיכולת שלנו להתבונן ובמקביל מאבדים גם מהיכולת שלנו להסתקרן, לעצור ולשאול.

אנחנו מתחילים לחשוש מתגובות הסביבה ולומדים במסר שעובר בין השיטין שלשאול משמע לא לדעת, לא להבין, וכך לאט אנחנו חוששים לשאול, מפסיקים לשאול ומתחילים לנחש, להשלים פערים, ואף הקיצוניים שביננו מתחילים לדעת בשביל אחרים, גם אם לא שאלו, גם אם לא נשאלו, גם אם לא הקשיבו.

באימון, אנו חוזרים אל טבענו הסקרן, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהמאמן סקרן לגבי המתאמן והשאלה צומחת מתוך הרגע.

אל לנו לנסות ולתפוס "לאחוז בזנבה" של "השאלה הטובה", ככל שנשתדל יותר לדעת מהי, כך תחמוק מאיתנו ונאבד את הרלוונטיות שלה.

רבים הם האנשים המחפשים אחר מתכון, אחר אוסף, או "בנק שאלות" שיהווה מעין עוגן של בטיחון לצאת ממנו, אל אשליית ביטחון זו עלול להתלוות פספוס אמיתי של הקשבה באותו הרגע הנתון,

שתצמיח באופן טבעי אינטואיטיבי, שאלה שנולדה מתוך הקשבה אוטנטית, מתוך סקרנות, שאלה פתוחה שמזמינה התבוננות מעמיקה, שאלה פתוחה שתיקח אותנו למסע בין אולמות חייו ופרוזדורי ליבו של המתאמן שלנו, ואנחנו נקשיב לצעדיו ונסייע לו להקשיב לעצמו.

שאלות טובות הן:

שאלות פתוחות- שהתשובה עליהן לא תיהיה כן/ לא, נכון/ לא נכון, אלא שאלות שפותחות וחושפות תפישות, אמונות, ערכים והשקפות עולם.

שאלות למחשבה- שהמתאמן מוזמן לחשוב עליהן בין המפגשים, לשהות עימן, ללכת איתן, לישון עליהן.

שאלות בקשה- המזמנות לעשייה, לפעולה מתוך בחירה של המתאמן בקצב שלו. שאלות אלה מתאימות יותר לשלב ה doing.

שאלות משמעותיות- שמזיזות משהו אצל המתאמן, משנות פרדיגמות, מחליפות מסגרת.

שאלות רלוונטיות- שאלות הצומחות מתוך הרגע הנתון, מכאן ועכשיו ולא מתוך ספרי הלימוד וההדרכה.

כשנשאל שאלות בדרך זו, יפתח לפנינו עולם שלם ונצא נשכרים בכל מעגלי החיים- כמאמנים, מנהלים, מנחים, מחנכים ובראש ובראשונה כבני אדם.

באהבה,

נועה.