ניוזלטר מספר 8-

על הגל

אי שם, בשנות ילדותי המוקדמות, נצרב בי הזכרון של סבי אוחז בידי הקטנה בכף ידו הבטוחה ומתווה עבורי דרך חיים.

אני לא בטוחה שהכיר בעוצמת ההשפעה שלו עליי, אבל מה שהיה אז מבחינתי רק חופשת קיץ בה ביליתי את מרבית זמני בים בחברתו, הפך עבורי ברבות השנים לסוג של מדריך לחיים.

באותה חופשת קיץ חמימה, לאורה של השמש המלטפת בעוד טעם הפירות המתוקים והמלח מתערבבים בפי, גילה לי סבי את סודותיו.

בקול נמוך ובטוח, כשהמם עוטפים אותנו כבתוך בועה, גילה לי סבי את סוד רכיבת הגלים,ביקש ממני לא לחשוש מהם, אלא לשתף איתם פעולה:

להבלע בתוכו ולהפוך לאחת, לחלק ממנו. סיפר לי כי עליי להכיר בכוחות הגדולים ממני ולהיעזר בהם, לא להתנגד, לא להבהל, לשחרר את הפחד ולנשום.

וכך, כשהקצף והגלים סביבינו, מבעבע, שוצף ומערסל גם יחד, לחש לי כי כשאלמד להיעזר בעוצמת הגלים, להרפות את גופי ואת מחשבותיי ולבטוח בעולם ובעצמי- ישאו הם אותי אל החוף המיוחל.

כך לחש באוזני סבא בחוכמתו, תובנות אלו לוקחת אני איתי גם היום לכל מקום- החיים מזמנים לנו התמודדויות והזדמנויות, נתמסר אליהם ונרכב אל החוף.

נועה.